תגית: לונה פארק

[מדוראי חלק ראשון, מדוראי חלק שני] אחד הבונוסים של השהות במלון היה ארוחת הבוקר הכלולה במחיר. אבל בהודו - כמו בכל העולם, אין מתנות בחינם. כשירדנו בבוקר לחדר האוכל, התברר שהוא סגור מזה זמן והחלל משמש כסוג של מחסן עצוב. אבל לא אנשים כמו מנהלי מלון קאת'יר יפרו את הבטחתם! הם סגרו איתנו על ארוחת בוקר וארוחת בוקר נקבל. הושיבו אותנו במחסן העצוב, לשולחנות מלוכלכים ועצובים, והזמינו איש מבחוץ שיכין ארוחת בוקר. זה הגיע עם שקית ניילון מלאה בכלי העבודה שלו ואולי גם מצרכים, אבל עם מעט יכולת. אחרי שהביא ארבעה צ'אי וקפה חלשלוש עם חלב שהיה בהיר יותר מהצ'אי, הוא שאל 'breakfast?'. עניתי 'yes please' והוא נעלם לאחורי הקלעים של המחסן. אחרי זמן הוא חזר עם צלחת ועליה מסאלה דוסה - הראשונה שלנו אי פעם, אידלי – שאז לא ידענו שככה קוראים לזה, ושני רטבים – לבן וקוקוסי וכתמתם-אדמדם. טעמתי. מצד אחד היה תפל, מצד שני אולי זה אומר שזה לא יהיה חריף לילדים. התחלתי לנסות לשכנע אותם לטעום. בינתיים, הטבח מרחף מאחורינו...