תגית: חייט

(את החלק הראשון תמצאו כאן) ההליכה ברגל מהגלידה למקדש מינאקשי קלה וקצרה יותר, עכשיו כשאנחנו רעננים והבטן מלאה. הגלידה גם רוממה את מצב הרוח ונדמה שצעדינו קלים ולא קשה לפלס את הדרך בינות האופנועים והריקשות והמוני האדם. כשאנחנו ממש מתקרבים מצטרף אלינו אחד המקומיים בדרכו מאיפהשהוא להיכנשהוא ומנהל איתנו שיחה ידידותית. כשהוא מגלה שאנחנו מישראל הוא מספר שהוא אוהב ישראלים, היה בישראל ואפילו יודע כמה מילים. אחת מהן –'חייט' חוזרת שוב ושוב בעודו מתפאר בחנות שהיתה לו, בבדים המרהיבים שהחזיק, ובמיומנות שלו לתפור שמלה בשעה. הוא מברר לאן אנחנו הולכים ומנחש בעצמו שלמינאקשי. הוא מברך אותנו בביקור נעים ואנחנו בטוחים שזהו, היה מפגש נחמד עם מקומי חובב-ישראל. אבל אז, כמו קולומבו, הוא מסתובב עם 'רק עוד דבר אחד!' – לדבריו, אורי לא יכול להכנס למקדש כי הוא לובש מכנסיים קצרים. גיא יכול כי הוא קטן, אבל אורי זה כבר עניין אחר. ידענו ששני ויעל צריכות להתכסות בשל אבל שאורי לא יוכל להכנס עם קצרים!? מזל שלחייט-לשעבר יש פתרון. הוא מכיר חנות מזכרות...