קטגוריה: שני

יום רביעי 16:30 יוצאים לתחנת הרכבת בטוק-טוק של אלטף (הפעם בלי מארק). *מגיעים* בודקים שלא שכחנו כלום,ועכשיו מחכים. 19:30-*מגיעה הרכבת* (באיחור של שעה) לאחר שעה שאימא מאלתרת "ורקלה בלוז" (המצאה של אימא), ועולים לקרון מתיישבים במקום כל אחד בוחר לו מיטה (בכל זאת- 12 שעות נסיעה) מחכים רבע שעה בתחנה.*יוצאים* לאט לאט אנחנו מגלים עוד ועוד ג'וקים 1,2,3....איכססססססססססס. אחרי שלוש שעות בערך מגיע הכרטיסן ואומר לנו שזה לא הקרון שלנו (מסתבר שזה הקרון של אבא בו יש לנו רק כרטיס אחד) הוא אומר לנו לאן ללכת- ואנחנו הולכים. *מגיעים לקרון* משפחה של הודים אוכלת במקום שלנו *מחכים שיסיימו לאכול* *ההודים מסיימים לאכול* ההודית המבוגרת נשארת *עולים למיטות שלנו* אורי למעלה, גיא, אימא ואני באמצע ואבא למטה במיטה המקבילה למיטה של הסבתא. פתאום הסבתא קוראת למישהו *מגיע הודי *  ואומר לאבא שזה המקום שלו (למרות שהסדרן אמר שזה שלנו) אבא מבין שאין מה להתווכח עולה למיטה העליונה לאחר שוויתר... אף אחד לא מגיע לישון ליד הסבתא *אבא מבין שעבדו עליו* פתאום...

קמנו בבוקר וכמו כל יום יצאנו לאכול  ב-little Tibet  ומשם ירדנו לחוף, כשחזרנו למלון מארק (חבר שלנו שהכרנו במלון) אמר לנו שיש פסטיבל בעיר- אז קבענו להיפגש איתו שעה ומקום. לקחנו טוק-טוק, לנהג קראו אלטף הוא היה גבוה עם כרס מכובדת ושפם התמקחנו איתו קצת ואחרי הרבה צעקות אי-הבנות ותנועות ידיים יצאנו לדרך 6 אנשים בטוק-טוק אחד. מגיעים למקום שקבענו עם מארק אורי עבר לשבת ליד אלטף על המעקה וביקשנו אישור מאלטף שגם מארק יעלה איתנו כדי שלא נצטרך להזמין עוד טוק-טוק אז אלטף אמר שאסור 7 אנשים בטוק-טוק אז הוא יוותר לנו אבל כדי שהמשטרה לא תתפוס אותנו כל פעם שרואים משטרה-גיא יצטרך להתכופף אמרנו בסדר-והמשכנו  בדרכנו. אחרי 40 דקות של נסיעה שבמהלכה אלטף דיבר, צחק וצעק על אנשים בטלפון תוך כדי נהיגה- *הגענו* הסתכלנו מסביב בניסיון להחליט מה בא לנו לעשות. לא ראינו שום דבר מעניין אז החלטנו להמשיך קצת קדימה לראות אם יש שם משהו מעניין -ואכן ראינו פילים מקושטים וצבעוניים. כשראינו שהרגליים שלהם כבולות יחד כדי...