מאת Yael Gillermanאין תגובות
אז אומרים על דלהי שהיא איומה, וסואנת, ומסריחה, וצפופה.
לנו זו הייתה אהבה ממבט ראשון. מבוגרים וילדים כאחד.
מיין בזאר. צ'אי טעים ברחוב, שני מטר ליד משתנת רחוב מצחינה, מעבר לפינה מדאבה עם הסמוסה בין הטובות עד כה, עוגיות חמאה, לביבות תפוחי אדמה, בגדים, תיקים, עגלות פירות וירקות, חינה, ריקשות אופניים, ריקשות ממונעות, מכוניות, כלבים, המולת אדם.
אבא שלי שבא לביקור והסתובב איתנו כמו אלוף בהנאה גלויה בכל דרכי התחבורה (כמעט) שיש לדלהי להציע, והצטופף איתנו כמיטב המסורת בריקשה, במונית אובר, במטרו העמוס בשיגעון.
אמא שלי ורוני שהגיעו אחריו התאהבו גם הן במיין בזאר על כל שגעונותיו.
מה עשינו בדלהי?
מקדש אקשרדם : למרות שאנחנו לא חובבי מקדשים, פה ושם יש מקדש שמצליח להגיע אלינו. היה יפיפה, מרשים ומעניין. וזאת למרות שלא היה לנו זמן ולא הצלחנו להיות במופע המים בלילה שאמור להיות מהמם, ולא עשינו כלום מעבר להסתובבות זריזה יחסית.
המקדש הסיקי ( Gurdwara Sis Ganj Sahib) : שוב, לא חובבי מקדשים… אבל…. תרבות כל כך מעניינת יש לסיקים! כיון שידענו שלאמריצר כנראה שלא נספיק להגיע אז הסתפקנו במקדש בדלהי. מאוד יפה, אבל יותר ממה שהוא יפה- היה מעניין. נכנסנו לראות את חדר האוכל בו כווולם כולל כולם יושבים על הרצפה ומקבלים בדיוק את אותה מנה (כל בני האדם שווים, אין מעמדות), ראינו את המטבח האימתני שבו מכינים את האוכל להמוני האדם שסועדים שם ואפילו קצת עזרנו להכין צ'אפטי. ולא לפספס- יש מוזיאון קטן וחמוד עם הסברים על התרבות הסיקית ליד איזור הלינה של המקדש (שבו ניתן ללון ללא תשלום. כמו האוכל).
פארק מים world of wonder- בחום הדביק של דלהי, היה שווה כל רופי.
מוזיאון המדע: חמוד. בבנגלור היה יותר טוב…
אוכל טוב : tk's oriental  , ארוחת בוקר בבופה של brown bread bakery (מתחת למלון AJAY). וכמובן ערב בשרים משוגע אצל נורית ודרור, שבו גילינו שבערך חצי מעובדי השגרירות בדלהי הם שכנים שלנו בארץ 🙂
אבל החוויה הכי מרגשת הייתה שהוזמנו בהפתעה לפוג'ה לסיום חג דורגה, בבית של שם, הבעלים של סוכנות הנסיעות הכי חמוד במיין בזאר. עם הסברים מפורטים, תפילה וברכה, אוכל מסורתי, טיקה על המצח וחוט קשור בשיבעה ליפופים מסביב לשורש כף היד. למזל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *